היום אני אראה לכם איך להכין כיסויים לכריות מותאמים אישית לטעם שלכם!
עכשיו צריך לתפור קו ארוך בכל צד כדי לסגור את הקטע.
3. עכשיו אני ממליצה שתיקחו את הכרית ותשימו אותה על הבד במקום שבו תרצו שתהיה ביחס לסגירה שלה. אני רציתי שהסגירה שלי תהיה בקו של בערך שליש מהגודל הכללי של הכרית. ועכשיו תמדדו כמה בד עוד צריך בשביל שהקצה יגיע עד מעבר לקו התפר של הקצה השני ועוד שני ס"מ שארית. גזרו את החלק הזה. קפלו את השארית הקטנה והצמידו בסיכות ותפרו קו ארוך כדי לסגור את הקטע הזה.
4. מעולה! עכשיו יש לנו בעצם את התבנית לכרית. קצה אחד תפור פעמיים ברווח של 7 ס"מ וצד שני סגור בתפר אחד. אם תשימו את הכרית בפנים תוכלו כבר לראות איך היא תיסגר.
5. עכשיו החלק הקשה... חורים לכפתורים. אם במכונה של אמא שלי מלפני 30 שנה המכונה ידעה לעשות את זה לבד אז בטח גם שלכם. אני מניחה שאולי בחדשות זה עובד אולי אחרת אז כדי שפשוט תקראו את ההוראות ותפעלו בהתאם. את החורים נעשה בצד הדק (זה שיש לו בקצה רק קו תפר אחד). סמנו לכם איפה בדיוק זה צריך להיות ביחס לכפתור (פחות או יותר 3.5 ס"מ מהקצה, כדי שיהיה באמצע של ה7 ס"מ של החלק העבה שעליו ייתפר הכפתור).כך זה אמור להיראות בסוף-
6. ועכשיו צריך לתפור את הכפור. לא לעשות סתם! סמנו גם הפעם. שימו את הקצוות אחד על השני, כאילו אתם "סוגרים" את הכרית וסמנו על הצד עם החלק העבה ושני התפרים נקודה במרכז החור לכפתור. שם אתם צריכים לתפור את הכפתור. זה מאוד פשוט, לוקחים חוט ומחט רגילה ומכניסים את המחט מהצד הפנימי (כדי שאחר כך הסגירה והחוטים שנשארים לא ייראו לעין). הלוך חוזר בין החורים של הכפתור ובסוף סוגרים את התפר, שוב בחלק הפנימי שלא נראה.
7. הכניסו את הכפתור לחור שהכנתם והפכו את הבד כך שהחלק הפנימי יהיה מופנה החוצה. מידדו את הכרית שוב ביחס למקום שבו תרצו את הסגירה, כי עכשיו נתפור את צידי הכרית. הכרית שלי בעצם נראית מצד אחד חלקה ומצד שני כמו מעטפה.
עכשיו יש לתפור בכל צד קו תפר לארוך כל הבד, כולל החלק העבה של הכפתורים וסגירת הכרית למעשה.
8. היפכו את הכיסויי כך שהחלק החיצוני מופנה החוצה. ומיחאו לעצמכם כפיים, כי הצלחתם!
עכשיו, לאמיצים בלבד, אני אראה לכם איך מכינים כיסוי לכרית גלילית.
מתחילים אותו דבר את שלבים 1-7, לאורך של הגליל בעצם.
מדדו מה הקוטר של הגליל, הוסיפו לזה עוד 2-3 ס"מ. ובעזרת מחוגה, או במקרה שלי סיר, גיזרו לכם שני עיגולים לשני צידי הגליל.
עכשיו בעצם יש לנו שני עיגולים קצת יותר גדולים מהקוטר של הגליל, ומלבן שתפור כבר בשני צדדיו עם כפורים והכל כמו בפעם שעברה.
עכשיו ניקח חוט ומחט רגילה ונעביר קו תפר עדין לצד של המלבן שלנו, על מנת שנוכל לקווץ את המלבן סביב העיגול.
שימו את העיגול על יד נקודה מסויימת בשרוול שיצרנו והתחילו לתפור. לאט לאט, כל כמה ס"מ עיצרו והזיזו מעט את העיגול. תנו למכונה מידי פעם קפל של השרוול כדי שבסוף לא תישאר לכם שארית גדולה מידי.
עשו אותו דבר בצד השני היפכו את הכיסוי. ושוב, מחיאות כפיים כי הצלחתם :)
לסיכום, זה לא כל כך קשה אבל למכונה שלי ולכמות הכריות שהכנתי ולעובדה שבחיים לא נגעתי במכונת תפירה נזקקתי לשבת שלמה. אבל היה כיף והיה שווה את זה!
נועה.
האמת היא שאף פעם לא תפרתי במכונת תפירה אבל בכל זאת הצלחתי.. אז אם אני הצלחתי כל אחד יכול!
נתחיל,
אני השתמשתי במכונת התפירה של אמא שלי מלפני 30 שנה (ואני לא צוחקת..) ותתפלאו כמה דברים מגניבים היא יכולה לעשות! ונעזרתי בידע של אמא שלי וחבר שלי (שיש לו ידע בתפירה מלתפור שיפצורים בצבא :))
אז הינה מה שאתם צריכים-
- בד (ארחיב בהמשך..)
- מכונת תפירה
- מספריים
- עט/עיפרון לסימון
- מחט רגילה
- מחטים למכונת תפירה (אני השתמשתי במידה 90 שזה לכותנה קצת יותר עבה, בדרך כלל משתמשים ב70-75)
- חוטי תפירה בצבע שמתאים לבד שלכם
- כפתורים
- סרט מדידה (עדיף סרט גמיש, אני השתמשתי בסרט שלקחתי מאיקאה)
- סיכות
לגבי הבד-
אני חיפשתי הרבה זמן בד שיהיה יפה ומעניין, חיפשתי בנחלת בינימין בתל אביב ובחנויות בערים נוספות ומצאתי רק דברים חלקים.
באיקאה מצאתי בדים מעניינים ומודרניים וגם עבים יותר מכותנה רגילה, מה שמתאים מאוד לכרית נוי. המחירים באיקאה נעים בין 20-45 ש"ח למטר וזה מחיר סביר מאוד.
* אם מישהו יודע על חנות בדים טובה אני אשמח!
מידות לבד-
תמדדו את הכרית שלכם וקחו עוד 3-5 ס"מ לכל צד ואם יש צורך לעוד תוספות (כמו סגירה עם כפתור) אפשר להוסיף עוד 20 ס"מ אורך וזה גודל הבד שאתם צריכים, וכמובן כפול.
1. כפלו את הבד שלכם לחצי, כך שצד אחד (מתוך הארבעה) כבר "מוכן". והשאיר שארית ארוכה יותר לאורך.
2. נתחיל בעצם לתפור את הסגירה של הכרית. אני בחרתי לסגור את הכרית בכפתורים. אפשר כמובן גם להשאיר את זה כקפל לא מכופתר (כמו בציפית לכרית שינה) או להשתמש ברוכסן.
כפלו פעמיים קצה אחד של הבד, אני לקחתי 7 ס"מ. והצמידו בסיכות.
כפלו פעמיים קצה אחד של הבד, אני לקחתי 7 ס"מ. והצמידו בסיכות.
עכשיו צריך לתפור קו ארוך בכל צד כדי לסגור את הקטע.
3. עכשיו אני ממליצה שתיקחו את הכרית ותשימו אותה על הבד במקום שבו תרצו שתהיה ביחס לסגירה שלה. אני רציתי שהסגירה שלי תהיה בקו של בערך שליש מהגודל הכללי של הכרית. ועכשיו תמדדו כמה בד עוד צריך בשביל שהקצה יגיע עד מעבר לקו התפר של הקצה השני ועוד שני ס"מ שארית. גזרו את החלק הזה. קפלו את השארית הקטנה והצמידו בסיכות ותפרו קו ארוך כדי לסגור את הקטע הזה.
4. מעולה! עכשיו יש לנו בעצם את התבנית לכרית. קצה אחד תפור פעמיים ברווח של 7 ס"מ וצד שני סגור בתפר אחד. אם תשימו את הכרית בפנים תוכלו כבר לראות איך היא תיסגר.
5. עכשיו החלק הקשה... חורים לכפתורים. אם במכונה של אמא שלי מלפני 30 שנה המכונה ידעה לעשות את זה לבד אז בטח גם שלכם. אני מניחה שאולי בחדשות זה עובד אולי אחרת אז כדי שפשוט תקראו את ההוראות ותפעלו בהתאם. את החורים נעשה בצד הדק (זה שיש לו בקצה רק קו תפר אחד). סמנו לכם איפה בדיוק זה צריך להיות ביחס לכפתור (פחות או יותר 3.5 ס"מ מהקצה, כדי שיהיה באמצע של ה7 ס"מ של החלק העבה שעליו ייתפר הכפתור).כך זה אמור להיראות בסוף-
6. ועכשיו צריך לתפור את הכפור. לא לעשות סתם! סמנו גם הפעם. שימו את הקצוות אחד על השני, כאילו אתם "סוגרים" את הכרית וסמנו על הצד עם החלק העבה ושני התפרים נקודה במרכז החור לכפתור. שם אתם צריכים לתפור את הכפתור. זה מאוד פשוט, לוקחים חוט ומחט רגילה ומכניסים את המחט מהצד הפנימי (כדי שאחר כך הסגירה והחוטים שנשארים לא ייראו לעין). הלוך חוזר בין החורים של הכפתור ובסוף סוגרים את התפר, שוב בחלק הפנימי שלא נראה.
7. הכניסו את הכפתור לחור שהכנתם והפכו את הבד כך שהחלק הפנימי יהיה מופנה החוצה. מידדו את הכרית שוב ביחס למקום שבו תרצו את הסגירה, כי עכשיו נתפור את צידי הכרית. הכרית שלי בעצם נראית מצד אחד חלקה ומצד שני כמו מעטפה.
עכשיו יש לתפור בכל צד קו תפר לארוך כל הבד, כולל החלק העבה של הכפתורים וסגירת הכרית למעשה.
8. היפכו את הכיסויי כך שהחלק החיצוני מופנה החוצה. ומיחאו לעצמכם כפיים, כי הצלחתם!
עכשיו, לאמיצים בלבד, אני אראה לכם איך מכינים כיסוי לכרית גלילית.
מתחילים אותו דבר את שלבים 1-7, לאורך של הגליל בעצם.
מדדו מה הקוטר של הגליל, הוסיפו לזה עוד 2-3 ס"מ. ובעזרת מחוגה, או במקרה שלי סיר, גיזרו לכם שני עיגולים לשני צידי הגליל.
עכשיו בעצם יש לנו שני עיגולים קצת יותר גדולים מהקוטר של הגליל, ומלבן שתפור כבר בשני צדדיו עם כפורים והכל כמו בפעם שעברה.
עכשיו ניקח חוט ומחט רגילה ונעביר קו תפר עדין לצד של המלבן שלנו, על מנת שנוכל לקווץ את המלבן סביב העיגול.
שימו את העיגול על יד נקודה מסויימת בשרוול שיצרנו והתחילו לתפור. לאט לאט, כל כמה ס"מ עיצרו והזיזו מעט את העיגול. תנו למכונה מידי פעם קפל של השרוול כדי שבסוף לא תישאר לכם שארית גדולה מידי.
עשו אותו דבר בצד השני היפכו את הכיסוי. ושוב, מחיאות כפיים כי הצלחתם :)
לסיכום, זה לא כל כך קשה אבל למכונה שלי ולכמות הכריות שהכנתי ולעובדה שבחיים לא נגעתי במכונת תפירה נזקקתי לשבת שלמה. אבל היה כיף והיה שווה את זה!
נועה.
כל הכבוד לך הסבר פשוט וקל להבנה ��
השבמחק